שיטת ה"לא קיצון"

אחרי שזיהינו ממה אנחנו בורחים, ואחרי שהנחנו את השוט. מגיע הרגע שבו אנחנו רוצים לפעול. ופה בדיוק רוב האנשים עושים את הטעות שתוקעת אותם בלופ לנצח: טעות ה"הכל או כלום".

ברגע של ייאוש אנחנו יוצאים בהצהרות קיצון. "זהו! מחר אני מוחקת את האינסטגרם לתמיד!" "אני בחיים לא נוגע יותר בסמים!" "אני חוסם אותו ולא מדבר איתו לעולם!"

זה נשמע כמו מוטיבציה. אבל אתם יודעים מה קורה למוח כשאתם אומרים לו "לעולם לא"? הוא נכנס לחרדה. לקחתם לו הרגע את הפלסטר היחיד שהוא מכיר, ולא נתתם לו שום דבר במקום.

כשאתם מנסים לנצח את המלחמה כולה ביום אחד. אתם משאירים את המוח בוואקום.

לנצח רק בלוק אחד של זמן

שיטת הלא קיצון אומרת: אל תבטיחו לכל החיים. תבטיחו לבלוק אחד של זמן.

• טריגר הסופ"ש: אל תבטיחו שלא תעשו סמים יותר לעולם. תבטיחו: "אני מנצח רק את השישי הקרוב."
• טריגר ה"אחרי העבודה": אל תמחקו אפליקציות לתמיד. תבטיחו: "הערב, מ-18:00 עד 20:00, הטלפון נשאר במגירה."
• טריגר הבדידות: אל תגידו "לא אדבר איתו לעולם". תגידו: "ב-48 השעות הקרובות, אני לא שולח את ההודעה."

להכין עוגנים ולתת למוח "דופמין נקי"

חוק ברזל: אתם לא יכולים לקחת לעצמכם את הבריחה ולהישאר לשבת על הספה בחושך. הוואקום יהרוג אתכם. המוח שלכם הוא מכונת דופמין. הוא חייב גירוי. הסוד הוא לשלב עוגנים שמקרקעים אתכם עם תגמול שמשמח אתכם.

1. עוגנים של עשייה

• אימון כושר אינטנסיבי בדיוק בשעה שבה הטריגר מכה. כשהגוף עייף. הראש נרגע.
• משימה פיזית: לנקות את הבית, לצאת להליכה, לקרוא 10 עמודים מהספר שחיכה לכם על המיטה.

2. תפנקו את עצמכם (בלי רגשות אשם)

את האנרגיה. ואת הכסף!. שהייתם מוציאים על ההרס העצמי, השקיעו עכשיו בלחגוג את הניצחון. תנו למוח שלכם דופמין נקי:

• מסעדה שאתם אוהבים, עם אדם שעושה לכם טוב. תזמינו את המנה הכי שווה.
• צאו לקניות. לכו לקנות את הבגד הזה שרציתם.
• לכו לים עם גלידה. שימו מוזיקה בפול ווליום באוטו. שחקו פלייסטיישן.

כשמגיע רגע המשבר. ויש לכם תוכנית שמשלבת גם עשייה מקרקעת וגם פינוק. אתם כבר לא נלחמים בכוח הרצון שלכם. אתם פשוט עוקבים אחרי הלו"ז.

ברגע שתקומו בבוקר שאחרי. בלי הנגאובר, בלי חרטות. משהו בתוככם יידלק. אתם כבר לא צריכים להרוס את עצמכם כדי להרגיש טוב.